שביל אלי כהן – בדרום רמת הגולן

שביל אלי כהן – בדרום רמת הגולן

אלי כהן. הוא נולד במצרים ב-1924 וכבר מינקותו קיבל חינוך ציוני. רק ב-1957 הוא עלה לארץ, אבל עד אז הוא כבר היה בקשר עם המודיעין הישראלי ותרם מידע חשוב. אבל, פועלו המשמעותי ביותר של אלי כהן הוא בחדירתו לצמרת הצבא הסורי בין השנים 1962 – 1964. הוא סיפק מידע רב לישראל באופן, שכפי שהגדיר זאת דוד אשכול: " מעשיו חסכו את חייהן של חטיבות רבות של חיילים".

אלי כהן פעל ממש קרוב אלינו באתנחתא באפיק. ואנחנו יודעים שאנחנו כאן, שמחים לקבל אורחים ולפנק ולשתף ביופי של דרום רמת הגולן – הרבה בזכות פועלו. ולכן, אנחנו רוצים לספר לכם על אפשרות לבקר בכמה נקודות שמהוות אנדרטה ויד זיכרון עולמים לאיש היקר הזה, ובדרך מפגישות אתכם עם יופייה המיוחד של רמת הגולן.

  1. הפסל בחמת גדר – ברחבת החנייה של חמת גדר תמצאו פסל של שני אנשים הנושאים גפן גדולה, המסמלת את המרגלים התנ"כיים שבאו לתור את הארץ. כאן בסמוך, במבנה שהיום הוא נטוש – היה מלון, שבו התארח אלי כהן עם צמרת הצבא הסורי. (11.4 ק"מ מאתנחתא באפיק)
  2. אישורי מעבר חקוקים בברזל – מחמת גדר מתפתל לו כביש שם בנקודה שבה הוא מתחיל – חקוקים אישורי המעבר של אלי כהן על לוחות ברזל. האזור הזה היה שטח צבאי סגור, ומעטים יכלו להיכנס אליו; אבל אלי כהן ביקר כאן מספר פעמים בזכות הקשרים שלו – ואת המידע שהוא אסף כאן הוא העביר חזרה לישראל. (10.7 ק"מ מאתנחתא באפיק)
  3. עיניים לכל הכיוונים – בסוף העלייה של כביש 98 לעבר רמת הגולן ישנה פנייה שמאלה שתביא אתכם לחנייה, שבתוכה נחות קוביות בטון גדולות. קוביות אלה היוו מחסום טנקים של הצבא הסורי, והן נותרו שם עוד מתקופת המנדט הצרפתי באזור. על אחת הקוביות ישנו פסל של ראש אדם עם ארבעה פרצופים שמביטים לכל רוחות השמיים. כמה יפה הפסל הזה שמסמל את יכולתו של אלי כהן להביט כל הזמן לכל הכיוונים, ולהעביר הלאה אל ישראל, בדרכים לא דרכים – את כל מה שראה.
  4. מרפסת הר נבו – נסיים את החלק שלנו להיום בשביל אלי כהן ממש צמוד לאתנחתא באפיק, בתוך הקיבוץ. בחלק המערבי של הקיבוץ ליד גדר המערכת נגיע למרפסת תצפית מרהיבה שמביטה אל סוסיתא ונחל עין גב. כאן היה מועדון קצינים סורים, ואלי כהן שלנו בא לכאן לשהות בחברתם וכמובן ובעיקר לאסוף עוד ועוד מידע חיוני להגנת מדינת ישראל ותושביה. מכאן עמד אלי כהן והביט אל הארץ שהוא כל כך אהב, אך מעולם הוא לא זכה להיכנס אליה שוב; שכן, ב-18 במאי 1965 הוא הוצא להורג בתלייה בכיכר המרכזית של דמשק. עצמותיו מעולם לא הושבו לישראל… אך, אנו באתנחתא באפיק מוקירים לו תודה וזוכרים את זכרו לעד!